טרום זריחה

ימי החג שבאו עלינו לטובה, איפשרו לי להתפנות קצת ולקרוא את ספר שיריך האחרון "דלת מסתובבת". אני ניצב שוב נפעם לנוכח עוצמת הביטוי, החדות, הכנות, היושרה, העומק והפתיחות שלך ושל שירייך, עם כל ביטויי האהבה שאתה מעניק ליקיריך ולסביבת חייך, כמו גם את עוצמת הכאב על הפרידות והאכזבות שחווית.
סימנתי את השירים שאהבתי במיוחד (אהבתי גם רבים נוספים, לרבות הקצרים): "חלומות" (עמ' 45) ; "מאזן ביניים" (עמ' 62); "ים, מדבר והר" (עמ' 82).
מרגש ביותר המחווה שעשית לזכרו של ליעד ז"ל.
אהבתי במיוחד כמה משיריו: "הוא כמו ספינה בסערה"; "בשדה חרוש אני לא רואה דבר", "הרבה זמן שלא הייתי כן עם עצמי".
תודה על העונג וההתרגשות שגרמת לי מקריאת ספרך.

אהבתי את הספר הזה עוד יותר מהקודמים. השירים בו נקראו כמו בזרימה, בנשימה אחת ארוכה. אצבעות ידי דיפדפו והעיפו אותי משיר לשיר... מעמוד לעמוד... כמו הפרפר שרצית להיות...
אתחיל מזה שהספר עצמו, הגשמי, ידידותי רך ונעים למגע, הכריכה יפה, גופן האותיות והניקוד יפים, מעניקים שקט לעין הקוראת ומאפשרים צלילה לתוך משמעות והבנת הנקרא.
גם בספר הזה, כפי שכתב העורך, הכנות הפשטות והאמת היומיומית שבך נכתבו על הדפים כיומן רגשות והתבוננות מסביבך ובתוכך. בלי פחד ובלי מסכות. וזה יפה, מרגש, ונקי.
לדעתי , יש שיפור בכל המובנים באופן משמעותי והשירים שבספר זה הגיעו אלי ומדברים גם אותי לפעמים. קצר וקולע.

הפרק האחרון בספר, בו הקדשת מקום להנצחת בנו של חברנו שמואל, מרגש עד דמעות. כל הכבוד לך על כך. לפי הכתיבה שלו והשירים אפשר להכיר מעט איזה אדם נפלא ורגיש הוא היה. יהי זכרו מבורך.